מדינת ישראל נ' אומריקס ביופרמצבטיקה בע"מ ואח'

החלטה

דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים

המבקש הגיש למשיבה 1 (להלן: "המדינה") דרישה כללית לגילוי מסמכים, והיא השיבה על כך בגילוי של כ-400 מסמכים. הבקשה נשוא החלטה זו הוגשה כ-"בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים", והדרישה היא לחייב את המדינה לגלות את המסמכים שנזכרו בסעיף 1.36 לדרישת הגילוי הכללית. בסעיף זה כלולה דרישה לגילוי המסמכים הבאים:

"כל התכתובות (לרבות בדואר אלקטרוני), הפרוטוקולים ותרשומות מפגישות שנערכו בין נציגי התובעת לבין מרטינוביץ הנזכרות בסעיף 4 לכתב התביעה ומסמכים שהוחלפו בין הצדדים לרבות כל הסכם או טיוטת הסכם שנערך בהקשר או כתוצאה מפגישות אלה".

לא יכולה להיות מחלוקת שמסמכים אלו עשויים להיות רלוונטיים לתביעה, שכן הם נוגעים להסכם שנחתם בין פרופ' מרטינוביץ לבין המדינה ולגרסה שמסר למדינה. בהתבסס על אלו הגיעה המדינה למסקנה כי פרופ' מרטינוביץ העביר לנתבעים אמצאת שירות שבבעלות המדינה. לכן עשויה להיות חשיבות לשאלה כיצד התפתחה גרסתו, כפי שמסר אותה למדינה, עד לשלב שבו העלה אותה על תצהיר שצורף להסכם שנחתם בינו לבין המדינה. בכתב התביעה נטען בסעיף 4 כי נערכו עם מרטינוביץ פגישות, שבהן גולל את השתלשלות העניינים. מכאן ברור שעשויה להיות רלוונטיות למסמכים שהובילו להסכם ולתצהיר של מרטינוביץ. כך גם יש לציין כי המבקש מעלה טענה כנגד חוקיות הסכם זה, שלטענתו מהווה הסכם לקניית עדות, וגם מטעם זה עשויה להיות רלוונטיות להשתלשלות העניינים שהובילה לחתימת ההסכם.

הטענה היחידה שיכולה המדינה לעורר בהקשר למסמכים דלעיל שמבוקש לגלותם היא טענת חיסיון ביחסי עו"ד-לקוח, או חיסיון לגבי מסמכים שהוכנו לקראת משפט, או חיסיון טיוטות שהוחלפו במהלך משא ומתן לפשרה. המדינה אכן מעלה, בתגובתה לבקשה, טענה זו. אך צודק המבקש בטענתו כי טרם הגיעה השעה לדון בשאלת החיסיון: ראשית חייבת המדינה לגלות ולפרט מהם המסמכים שברשותה הנוגעים לעניין הנדון המפורט בסעיף 1.36 לדרישת המבקש, ולטעון לחיסיון תוך הנמקת הטענה. רק לאחר מכן, אם תוגש בקשה לעיון במסמכים שהועלתה לגביהם טענת חיסיון, יהיה צורך לקבל החלטה בעניין (ראה: דברי כב' השופט א' גרוניס, ברע"א 8221/05 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שירותי בריאות כללית, תק-על 2005 (4) 1397).

יצוין כי בבקשה מתייחס המבקש גם למסמכים שהמשיבות הפורמאליות (נתבעות 1-3) דרשו לקבל, אך נתבעות אלו הגיעו להסדר עם המדינה שאושר על ידי בית המשפט. המבקש רשאי לעתור למתן צו רק לגבי המסמכים שהוא דרש לגלותם.

לפיכך המדינה תפרט את המסמכים המצויים בידה, כנדרש בסעיף 1.36 לדרישה שהופנתה אליה, וככל שקיימת טענת חיסיון לגביהם – תועלה הטענה תוך הנמקה קצרה שלה (במשפט אחד), וכל זאת במכתב שיימסר למבקש בתוך 21 יום.

המשיבה (המדינה) תשלם למבקש הוצאות שכ"ט עו"ד בבקשה זו בסך 10,000 ₪.

הגשת ראיות בכתב ופיצול ההליך לשני שלבים

לפי שעה, לאחר שהתקיימו שני קדמי משפט, אין עוד בקשות תלויות ועומדות בפני בית המשפט, ומן הדין להורות על הגשת הראיות בכתב, וכן להורות על פיצול הדיון. בשלב הראשון תתברר שאלת החבות, וכן זכאות המדינה לסעדים שאינם כספיים, כולל הזכות לקבלת הצהרה על הבעלות בפטנטים, הזכאות למתן צו למתן חשבונות, הזכאות לקבלת צו להעברת הפטנטים על שם המדינה, וצו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לעשות שימוש ולנצל את הקנין הרוחני שנטען כי הוא שייך למדינה. בשלב השני, אם תקבע חבות, יתבררו הסעדים הכספיים, והיחס בינם לבין עצמם (מצטברים או חלופיים), קרי: השבת רווחים על פי חשבונות, השבת שווי הקניין הרוחני שנטען כי נגזל מהמדינה ותשלום תמלוגים למדינה ממכירות מוצרי הקניין הרוחני).

העדויות הראשיות של הצדדים יוגשו בתצהירים, ולא תורשה השמעת עדות שלא הוגשה

בתצהיר, לרבות חוות דעת ותעודות עובד ציבור, אלא ברשות בית המשפט, לאחר הגשת בקשה כדין, תוך תמצית העדות המבוקשת וסיבת אי הגשתה בתצהיר. בקשה כזו תוגש יחד עם תצהירי העדות הראשית.

כל צד יגיש יחד עם העדויות הראשיות תיק מוצגים מסודר וממוספר, אלא אם כן צורפו

כל מוצגיו לתצהירי העדות הראשית. כמו כן תוגש רשימת מוצגים ממוספרת המתארת כל מוצג. לא תורשה הגשת מוצג שלא הוגש עם תיק המוצגים, או עם תצהירי העדות הראשית, אלא ברשות בית המשפט.

כל המצהירים ו/או נותני חוות הדעת יתייצבו לחקירה על תצהיריהם, אלא אם כן מסר

ב"כ הצד שכנגד הודעה בכתב לפיה אין הוא מעוניין לחקרם.

תצהירי התובעת יוגשו לבית המשפט עם העתק ישירות לכל הצדדים האחרים בתוך

90 יום.

תצהירי הנתבעים יוגשו לבית המשפט עם העתק ישירות לכל הצדדים האחרים בתוך 90 ימים ממועד קבלת תצהירי התובעת.